תולדות הישוב - עובדות הסטוריות
העליה לקרקע
ב-כ"ז בתמוז תשמ"ב (18.7.1982) הוקם בגוש עציון ישוב חדש ושמו "דניאל".
עשרים המשפחות הראשונות, מתוך גרעין של שבעים משפחות, נטו אהליהן במרומי רכס א-צלח, ק"מ מדרום לקבר השיח' "נבי דניאל".
היישוב הוקם על אדמת המשק של "חוות כהן", אדמה שרכש יצחק כהן ב- 6 בספטמבר 1935 מתושבי הכפר אל ח'דר הסמוך. ב- 1943 רכשה קק"ל את האדמה, אך החווה נעזבה עד ליישובה מחדש עם הקמתו של היישוב. העלייה לקרקע היתה יום אחרי רצח אבי קור הי"ד בבית לחם על ידי מחבלים.
לאחר מספר חודשים בז' בשבט התשמ"ג קיבל הישוב באופן רישמי את השם "נוה דניאל". טקס הנחת אבן הפינה לישוב הקבע נערך בי"ח בניסן התשמ"ו.
מינוי רב הישוב
בשנת תשמ"ט התמנה הרב מתניה בן שחר לרב היישוב. טקס הכתרתו התקיים בהשתתפות ראשי ישיבה, רבנים ואנשי ציבור.
קו האוטובוס הראשון
קו אוטובוס מספר 161 ירושלים-נוה דניאל נסע נסיעה הסטורית בפעם הראשונה ב- 19/1/1990. האוטובוס נכנס במשך השבוע פעמים ביום, בשעות 14:30 ו- 19:15 וביום שישי בשעה 14:30 בלבד.
בני עקיבא
בני עקיבא רצית – קדימה צעד לאלון שבות!
מדי שבת בשבתו עשו החניכים "מסע כומתה" לסניף שבאלון שבות, בלווי מבוגר נושא נשק. לבסוף הוקם סניף בני עקיבא בנוה דניאל. בממוצע היו 2 וחצי חניכים בכל שבט. כיום מונה הסניף כ- 150 חניכים. חנוכת מבנה הקבע התקיימה בקיץ התשס"ז.
מגדל המים
מגדל המים הישן שרת את היישוב בנאמנות, אך ככל שהיישוב גדל היו יותר ויותר הפסקות מים. בוקר אחד בקיץ תשנ"ה הגיעה משאית ליישוב עם מגדל המים החדש. המגדל הוקם בגבעה בשטח המערבי כמעשה של הפגנת נוכחות.
המכולת
במשך שנים רבות לא הייתה מכלת ביישוב, התושבים נאלצו להגיע לאפרת עבור לחם וחלב. בשנת תשנ"ג נפתחה לראשונה מכולת – באיזור המזכירות (של היום).
המכולת לא הצליחה להמריא ועברה מיד ליד עד שבשנת תשנ"ח הגיע אבי לאווי ז"ל והקים עסק מוצלח ששרת את התושבים משך שנים רבות.
לפני מספר שנים הוקם בישוב מבנה קבע גדול של כ- 400 מ"ר, המשמש כסופרמרקט עבור תושבי נוה דניאל.
המבנה הרב תכליתי הישן
היישוב קבל את המבנה הרב תכליתי מאדם שהיה חייב לפנות את המבנה מנכס שהיה ברשותו.
הבניין , שהיה ידוע בפי תושביה הראשונים של היישוב כ "האנגֶר" שימש את היישוב כאולם שמחות, כנסים ובעיקר בית כנסת עד המעבר לשלב א' של בית הכנסת המרכזי בערב ראש השנה תשנ"ו.
לאחר מכן הוא שימש כבית למנין בנוסח עדות המזרח עד שפינה מקום בתשס"ז, למבנה קבע עבור "המרכז הרוחני הספרדי" ובו המניין בנוסח עדות המזרח.
בית הכנסת המרכזי
תושבי היישוב ההולך וגדל סבלו מאוד ממצוקת דיור בבית הכנסת הזמני הקטן ששכן במבנה הרב תכליתי הישן. הגיע הזמן להתחיל בבניין קבוע.
לקראת ראש השנה תשנ"ו בית הכנסת עבר למשכנו החדש שהוא המבואה ושני חדרי בית המדרש של היום. העבודה התקיימה בכל עונות השנה. לאט, לאט הבניין קבל צורה. ולבסוף, בראש ההר, בנווה דניאל, החל לפעול בית הכנסת הגבוה ביותר בארץ.
טקס חנוכת בית הכנסת התקיים בנר ראשון של חנוכה התשס"ו.
השכונה המערבית
הגבעה המערבית נקראה ה"תשע-מאות דונם". תקופה ארוכה רצו תושבי היישוב לפתח אותה, אבל הבירוקרטיה.... הבירוקרטיה.......
ביום העצמאות תשנ"ב החליטו תושבי היישוב לצאת למבצע גידור האזור. מבוגרים נוער וילדים הפשילו שרוולים נחושים בדעתם ונכונים לעבודה קשה יצאו אל עבר הגבעה המערבית.
התשע-מאות דונם בידינו!
בחורף
לנוף המיוחד, הנשקף מהישוב, יש מחיר בחורף. כמו בכל ישובי מרכז הגוש החורף קר ומושלג, אבל כאן גם נושבות רוחות עזות וערפל עוטה את הישוב.
בשנה הראשונה של הישוב בסתיו עם רדת הגשמים הראשונים היישוב כמעט ננטש עקב הבוץ וחוסר חשמל ומים.
התושבים רגילים לשלג בנוה דניאל, אבל בחורף 91-92 השלג הגיע לשיאים בלתי מוכרים. חורף תשנ"ב (1991-1992) היה חורף קשה מאוד. שתי סופות שלגים ניתקו את הגוש ואת היישוב מהעולם במשך ימים רבים. מערכת החשמל קרסה והמים קפאו בצינורות.במבצע צבאי סיפקו ליישוב מים ומוצרי מזון בסיסיים.
שמות הרחובות
טקס קריאת שמות הרחובות: במשך 20 שנה לא היו שמות לרחובות של היישוב. כחלק מאירועי ה- "20" הוחלט לתת שמות בטקס חגיגי.
הישוב היום
כיום, הישוב נוה דניאל מונה כ- 400 משפחות ומתקיימים בו חיי קהילה תוססים.
פעילויות רבות ומגוונות מתקיימות במהלך השנה המכסות טווח גילאים רחב, החל מהגיל הרך, גילאי היסודי, נוער, מבוגרים ובני הדור השלישי ה"צעירים ברוחם".
