חוות כהן
תודתנו לד"ר דוד עמית מרשות העתיקות שהעמיד לרשותנו מאמר זה
אנו ממליצים לקרוא את המאמר המלא, כאן השמטנו מסיבות טכניות את הערות השוליים החשובות.
ביום כ"ז בתמוז תשמ"ב (18.7.1982) הוקם ב גוש עציון ישוב חדש ושמו "דניאל". עשרים המשפחות הראשונות, מתוך גרעין של שבעים משפחות, נטו אהליהן במרומי רכס רס-צלח, ק"מ מדרום לקבר השיח' "נבי דניאל".
השטח שעליו הוקם "דניאל" מוכר לראשוני גוש עציון כ"משק כהן" או "חוות כהן". גודלו כ-130 דונם, והוא מוקף גדר אבן. דרך עפר סלולה הניכרת מרחוק בקירות התמך שלה, מעפילה אל פסגתו. לאחרונה נפרצו דרכים חדשות אל הפסגה, שעליה הוקמו מבני הישוב החדש. במפת הקרקעות של אזור גוש עציון מסומן השטח במדוייק ורשום:
"128.279 דונם".
מי היה אותו כהן, ומהם תולדותיה של החווה שהקים ?
בעדויות על המערכה בגוש עציון בתש"ח נזכרת "חוות כהן" כנקודה נטושה בעלת חשיבות בטחונית.
יליד לאריסה, ביוון העתיקה, בשנת התרל"ד. חונך על ידי אביו, היה מלמד תינוקות, ואחר כך למד את מלאכת החייטות. בימי עלומיו נמשך לארץ הקודש, ובבואו לירושלים התעסק במקצועו. בתקופת מלחמת העולם התבלט בעבודתו הציבורית, ועזר ליהודי יוון שגורשו אל פנים תורכיה, בכסף ובצורכי מזון, אחר כיבוש הארץ שלח ידו במסחר שבו מתעסק עד היום. עבד עבור חברת "הכשרת הישוב" לירושלים, רכש בשבילה את גן אבטימוס, שהכיל שטח אדמה רחב ידיים שעליו הוקם אח"כ לב העיר ואדמת זינג'יליה – כיום רחביה וגן ניקופוריה, בה נמצא היום המרכז המסחרי. קניות חשובות אלו ביצע בהשתתפות חברו ישראל חכמישווילי, והן סייעו במידה רבה להרחבתה ולהתפתחותה של ירושלים החדשה. במטבעו איש צנוע, שתקן.
המהנדס נובומייסקי ביקר לעתים מזומנות בחנותו של כהן, ובה קרם אולי עור וגידים רעיון הקמת המפעל בחוף ים המלח בתחילת שנות העשרים. הוא מתאר את החנות, שמעליה התנוסס שלט בצרפתית – "בית המסחר הגדול של יצחק כהן", ועל האיש עצמו כתב:
"כהן זה היה איש במיטב שנותיו, פשוט וישר, שדיבר ערבית אבל גם צרפתית לא רעה, והיה מעורב עם הנכבדים הערביים. בין מיודעיו היה גם מוסא קאזים פחה, ראש הוועד הפועל הערבי, בן דודו – ג'אמל פחה, וכן אבראהים פחה האשם, שהיה לאחר מכן ראש ממשלת עבר הירדן. כהן סיפק להם סחורות שונות ואריגים, ואף הלווה להם כספים בשעת הצורך.
בהמשך הוא מספר, כי באביב 1921 ערך בעזרת כהן מסע בן ארבעה ימים סביב ים המלח כולו. יעקב אלעזר מגדיר את כהן "ראש וראשון לסוחרי ירושלים מראשית המאה העשרים ועד לעליה הגרמנית. יועץ הקק"ל לגאולת קרקעות".
אף שענייננו בחוות כהן, הרי מעט המידע שהבאנו כאן על האיש ופעליו מלמד, כי יש מקום להמשיך ולחקור על אודותיו.
שמונה צאצאים העמיד יצחק כהן – שלושה בנים וחמש בנות, ובהגיעם לפרקם דאג להם בממון ובנכסים. אוריאל היה בן הזקונים. ב-1934 שלחו אביו בעצת משה שרתוק (שרת) ללמוד חקלאות בעיר טולוז שבצרפת – כדרך "בני הטובים" דאז. בעוד בנו משתלם בחקלאות רכש כהן קרקע כדי להקים עליה חווה חלקאית, אותה ביקש להעניק לבנו עם גמר לימודיו ושובו ארצה. בעזרת מתווך ערבי מחברון הגיע כהן אל אדמות הכפר אל ח'דר הגובלות בגוש עציון. ב-6 בספטמבר 1935 נרשם בספרי הטאבו בבית לחם, כי כהן רכש חלקה בת 128.729 דונם מידי ניקולא זרזר, נוצרי תושב בית לחם, שהחזיק בקרקעות בתחומי אל ח'דר.
בחלקה, שהייתה גדורה בגדר אבן והקיימת עד היום, היו נטועים בעיקר כרמים, ובפסגתה היה בית בן שתי קומות ובור מים. שכנו לחלקה של כהן, חג' יוסוף מרזוק מהכפר אל ח'דר ידע לספר, שכהן שכר פועלים, נטע עצי פרי שונים וסלל את הדרך הנזכרת. הוא גם חצב בור מים נוסף, ובנה בניין גדול (על שטח של כחצי דונם), שיסודותיו קיימים עד היום. מפי הבן והנכד למדנו, שהייתה זו רפת. מלבד על מטעים רצה כהן לבסס את החווה על רפת של כ-50 פרות הולנדיות משובחות לחלב, שעלו באיכותן על הפרות המקומיות. הוא כתב לבנו, שיברר אצל מוריו באוניברסיטה מה דרוש לפרות, וביקשו להתמחות בנושא. המורים הדגישו את רגישותן של הפרות לקור, ולאור הנחייה זו בנה האב רפת שקירותיה עבים במיוחד.
רפאל מלכו, נכדו של כהן, שביקר בחווה בילדותו, זוכר שהיו שם פרות אחדות וכן לול תרנגולות. פועלים ערבים שהועסקו בעבודות ההקמה וההחזקה של החווה התגוררו במקום, ואילו כהן ובני משפחתו שבו כל ערב לביתם בירושלים.
ב-2.8.43 כתב וייץ ביומנו: "עם יצחק כהן גמרנו על קניית חלקו בדרך לעציון, לאחר שנאלצנו להגדיל את הסכום עד 4000 לא"י. ב- 27.9.43 נרשמה מכירת הקרקע בספרי הטאבו, ואדמת משק כהן עברה רשמית ל"הימנותא", חברת בת של הקרן הקיימת לישראל. על תכניותיה של הקק"ל ביחס לשטח הנרכש מלמדות אותנו שתי מובאות נוספות מתוך יומנו של וייץ: 23.11.43 : "בן גוריון הזמינני אליו בבוקר בירושלים בנוכחות ד' ה' מאנשי הפיקוד. שאל במה אפשר לחזר את פעולתם בסביבת ירושלים. הצעתי לפניו לסדר פלוגות אחדות שתעבדנה בבורג' ליד נבי סמואל ... ובגבעת כהן ליד נחלין. בכל אלה יש לקק"ל חלקות קרקע. הרעיון נתקבל על דעת ב"ג והוחלטל לבקר במקומות ההם בשבוע הבא.
15.2.44 : "הבוקר תרנו ... את סביבת ירושלים: מנבי סמואל והבורג' בצפון, לאדמות בית לחם וכהן שליד נחלין בדרום. נתכוונו לבדוק אם אפשר להעלות למקומות אלה פלוגות הכנה אם ע"י גוף מתיישב ואם ע"י הפלמ"ח. כן דנו על עליה לחובילה ליד כפר עציון ... רצוני בעיקר לסדר תחנת אחיזה בדרך ירושלים – חברון".
כידוע, בסוף חודש אפריל 1943 (כ"ח בניסן תש"ג) הוקם קיבוץ כפר עציון, כיישוב הראשון בגוש היישובים המתוכנן באזור. הסיור המתואר כאן ביומנו של וייץ השתלב בפעולות הקרן הקיימת לקראת העלאתן של נקודות נוספות להתיישבות בגוש עציון. וייץ שאף כי גם באדמת חוות כהן יוקם יישוב, שיהיה חלק מהגוש ההולך ומוקם. הוא ראה אותו, כאמור, בעדיפות, בגלל שליטתו על הכביש הראשי ירושלים – חברון. אך תכניותיו לגבי המקום לא יצאו לפועל. באדמת חובילה הנזכרת לעיל הוקם בחודש אוקטובר 1945 (ר"ח חשון תש"ו) קיבוץ משואות יצחק, היישוב השני ב גוש עציון, ובשנים הבאות הוקמו בקיבוצים עין צורים ורבדים. ואילו אדמת חוות כהן עמדה בשממונה קרוב ל-45 שנה, עד אשר הוקם בה לאחרונה היישוב החדש "דניאל", שהוא חלק מ גוש עציון המחודש, ההולך ומתרחב הרבה מעבר לתחומי גוש עציון ההסטורי.
