דרך האבות

"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר, קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ, אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק. וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם." 
(בראשית פרק כה).

אברהם יצא אל העקידה מבאר שבע (או מחברון) וחזר אליה. הנחה מקובלת בהחלט היא שהוא הלך בדרך גב ההר, זו ששימשה לאורך כל הדורות כציר ההליכה העיקרי באיזור (במקביל לדרך החוף=ויה מאריס, ולדרך המלך שהליכה בעבר הירדן) ואשר על בסיסה סלול כיום חלקו העיקרי של כביש 60 מבאר שבע דרך הר חברון, גוש עציון, ירושלים והלאה עד ג'נין ועמק יזרעאל.

שרידים של דרך זו נתגלו בכמה וכמה מקומות, אחד מהם נמצא כאן בגוש עציון אשר בו נגלית לראשונה ירושלים לעיני הנוסע. דרך זו היתה בשימוש בתקופת הבית השני ולאחריה. ניתן להוכיח זאת על פי המקוואות שנמצאו לאורכה ואשר העדר ישוב כל שהוא בקרבת מקום מאפשר להניח שהן נועדו לשימוש עולי הרגל שהטהרו לפני הגיעם ירושלימה. אבני המיל שנמצאו לצידה מוכיחות כי דרך זו הייתה בשימוש בתקופה זו.

דרך ההר (הנקראת גם דרך האבות) היא דרך קדומה החוצה את ארץ ישראל לאורכה, מדרום לצפון.

הדרך הינה למעשה חיבור טבעי של רכסי שדירת ההר המרכזית של הארץ (קו פרשת המים). בניגוד לדרכים כדרך הים ודרך המלך שהן דרכים בינלאומיות החוצות את הארץ, דרך ההר היא דרך פנים-ארצית.

תוואי הדרך 

ניתן לסמן את נקודתה הדרומית ביותר של דרך ההר בבאר שבע. מבאר-שבע מטפסת הדרך אל הרי חברון. תוואי הדרך מחברון צפונה תואם לתוואי כביש 60. כלומר דרך חלחול, בית לחם, ירושלים, רמאללה, שכם, ג'נין, ועפולה. (ליתר הדיוק, מגידו, שעל דרך הים).

ממצאים מדרך ההר באזור גוש עציון 

מקוואות טהרה - בימי בית שני שימשה הדרך כנתיב עליה לרגל לירושלים מבאר שבע וחברון, בזמן שבית המקדש היה קיים, ולכן נתגלו בדרך מספר מקוואות טהרה ששימשו את העולים לרגל.

אבני המיל - במקום נתגלו מספר אבני מיל שמסמנות שגם בתקופת הרומאים הדרך שימשה כדרך מרכזית. אבן זו מסמלת שהמרחק לירושלים משם הוא כמיל.

קרבות המכבים בגוש עציון - מדרך האבות ניתן לראות את בית זכריה, כפר ערבי קטן בו נערך הקרב בין יהודה המכבי ליוונים שכבשו את בית צור, לאחר שיהודה טיהר את בית המקדש בחנוכה. באותו הקרב נפל אלעזר המכבי, אחיו של יהודה המכבי כאשר הרג את פיל המלחמה של היוונים בעת שדקר אותו בביטנו, ועל שמו נקרא היישוב הקרוב אלעזר.

כיום הדרך עוברת בין הישובים ראש צורים, אלעזר, אפרת ואלון שבות, וכן הדרך עוברת על-יד האלון הבודד. דרך האבות חוצה את הישוב נוה דניאל היושב על קו פרשת המים בין אבן המיל ה- 11 מדרום לאבן המיל ה- 10 מצפון לכיוון המאחז שדה בועז.

אתר נבי דניאל

אתר נבי דניאל נמצא מצפון לישוב נוה דניאל, על הדרך למאחז שדה בועז. 

האתר עצמו מקודש למוסלמים על גב הרכס של הר חברון, לצד השביל מגוש-עציון אל הכפרים חוסן ואל חדר. שלשה עצי אלון מצוי מצלים על משטח סלע מתוחם בסוללות אבנים, שבמרכזו גומחה. גומחה זו משמשת "מחרב". הגומחה ניבנתה באבני גזית שנלקחו מחורבה סמוכה, שהיתה כנראה מבנה תפילה מוסלמי קדום יותר.

300 מ' ממזרח לנבי דניאל נמצאת חירבת מרח א-ג'וואמע. בה שני מבנים רבועים, ללא חלונות, שגומחות בנויות בקירותיהם הפנימיים. בסמוך לכל אחד מהמבנים מצוי בור מים ומתחת לצפוני שבהם – בריכה תת-קרקעית מטויחת.
המבנים הללו הם כנראה בתי תפילה (מקאם) מוסלמיים ואולי אף מיסגדים של ממש, כפי שמעיד שם המקום (ג'וואמע – מיסגדים).